מקור תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:ח׳
8 משנה: כַּמָּה הוּא שִׁיעוּרוֹ בִּזְמַן שֶׁהֵן מְרוּבִּין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לְכוּלָּן. וּבֶזְמַן שֶׁהֵן מוּעָטִין כַּגְּרוֹגֶרֶת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד:
9 הלכה: פיס׳. רַב אָמַר. מְרוּבִּין שִׁבְעָה עָשָׂר. מוּעֲטִין שִׁשָּׁה עָשָׂר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁאִילּוּ יֵיחָלְקוּ וְיֵשׁ בּוֹ כִגְרוֹגֶרֶת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מְרוּבִּין. וְאִם לָאו הֵן מועֲטִין. פיס׳. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. וְלָא פְלִיגֵי. מַה דְאַמַר רַב כְּרִבִּי מֵאִיר. מָאן דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן כְּרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה.
10 כַּמָּה הֵן שִׁיֵרֵי עֵירוּב. כַּיי דָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֵזוֹב שֶׁהִזָּה בוֹ פַּעַם אֶחָד כָּשֵׁר. מִיכָּן וָאֵילַךְ שִׁיֵּרִיים. אוֹף הָכָא כֵן.
פירוש קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:ח׳
8 מתני' מרובין ומועטין. מפרש בגמרא:
9 להוצאת שבת. שיעור של הוצאת שבת כי המוציא אוכלים בשבת אינו חייב בפחות מכגרוגרת:
10 גמ' ה"ג כל שאילו יחלוקו ויש בו כגרוגרת לכל או"א מועטין ואם לאו הן מרובין. וה"פ כל שאין מנינם רב כמנין גרוגרות של ב' סעודות לא בעינן ב' סעודות אלא כגרוגרת לכ"א וכל שיש בהן בתים יותר ממנין הגרוגרות שבב' סעודות מרובין הן ובמזון ב' סעודות סגי:
11 הוון בעי מימר סברוהו בני הישיבה לומר דלא פליגי רב ור"י:
12 מה דאמר רב. די"ז בני אדם הן מרובין:
13 כר"מ. דמוקי למתני' כר"מ דלקמן בפ' כ"מ דמזון ב' סעודות הן ח' ביצים וביצה היא שתי גרוגרות נמצא דלי"ז בני אדם לא יגיע לכל אחד גרוגרת הלכך נקראים מרובין אבל ט"ז הן מועטין:
14 ר"י כר"י ב"ב. דס"ל ו' ביצים הן מזון ב' סעודות הלכך קאמר דאפי' פחות מט"ז הן מרובין:
15 אוף הכא כן. אף כאן בעירוב אם כבר יצא בו שבת אחת אחר כך ה"ל שירי עירוב: